שבוע העבודה המסורתי, זה שבו עובדים חמישה ימים בשבוע, תשע שעות בכל יום הופך בהדרגה להיות נחלת העבר, כאשר יותר ויותר מעסיקים מאמצים גמישות בשיטות העבודה והעסקת העובדים שלהם. זה כולל מתן אפשרות לעבודה מהבית, נוודות דיגיטלית, שבוע עבודה של ארבעה ימים והסדרים גמישים אחרים כמו עבודה היברידית. לגמישות הזו יש לא מעט יתרונות, הן למעסיקים והן לעובדים, כך שלמעסיקים שעדיין נאחזים חזק בשיטות המסורתיות, כדאי אולי לחשוב על זה שוב
מגיפת הקורונה הובילה לכך שעבודה מהבית הפכה ליותר ויותר פופולרית בשנים האחרונות- בתחילה בגלל הנסיבות, אבל בהמשך בגלל היתרונות הרבים. היא מאפשרת לעובדים להימנע מנסיעות ארוכות ולבזבז שעות ארוכות בפקקים והיא נוחה להורים, ובכלל- לכל מי שצריך לטפל באחרים, ומאפשרת לאזן את העבודה והחיים האישיים בצורה יעילה יותר. אז נכון שעבודה מהבית לא מתאימה לכולם או שלא מתאימה תמיד וכך צמחה לה שיטת העבודה ההיברידית. בעבודה היברידית משלבים במהלך שבוע העבודה ימי עבודה מהמשרד וימי עבודה מהבית ונהנים מכל העולמות.
גם נוודות דיגיטלית, היא עבודה מרחוק, אבל כזו שלוקחת את זה לאקסטרים. כי אם כבר מרחוק- מה אכפת היכן העובדים ממוקמים פיזית? בבית, בבית הקפה השכונתי או בחוף הים בקפריסין. כל עוד העבודה מתבצעת והיעדים מושגים- באמת שזה כבר לא כזה משנה.
פיילוט: 4 ימי עבודה
אבל גמישותם של המעסיקים כבר לא מסתכמת רק בויתור על נוכחות פיזית במשרדים. סידור עבודה גמיש נוסף שמקבל לאחרונה המון כותרות הוא מעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים בלבד. קמפיין גלובלי בעד המעבר לשבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים מתנהל כבר זמן מה ברחבי העולם ומאז נובמבר 2022 גם בישראל. הקמפיין מנסה להוביל להבנה שאין קשר בין כמות שעות העבודה לבין תפוקה ושאם עובדים יותר זה לא בהכרח אומר שגם הביצועים או התפוקה טובים יותר.
זה הרי לגמרי win-win גם למעסיקים וגם לעובדים. מעסיקים יכולים לחסוך בעלויות שכירות ושירותים אחרים, בעוד העובדים יכולים ליהנות מיום חופש נוסף בכל שבוע. מחקרים הראו ששבוע עבודה של ארבעה ימים יכול להוביל לשיפור מורל העובדים, לעלייה בתפוקה ולירידה ברמות הלחץ. בניסוי שנעשה בבריטניה על ידי מובילי הקמפין, התגלה של-63% מהמעסיקים שהשתתפו בו ועברו לשבוע עבודה של 4 ימים היה הרבה יותר קל לגייס עובדים ולשמר אותם וש-78% מהעובדים שעברו לארבעה ימי עבודה בשבוע היו מאושרים יותר ולחוצים הרבה פחות. הניסוי החל בבריטניה, המשיך באוסטרליה וניו-זילנד ומתוכנן להגיע גם לארה"ב, קנדה, אירופה ודרום אפריקה.
בניסוי בישראל הגיעו לתוצאות דומות ומצאו כי צמצום ימי העבודה מיטיב עם איכות החיים של העובדים מבחינת הבריאות והקשרים המשפחתיים, מפחית העדרויות מהעבודה, מפחית מתחושת הלחץ ומיטיב גם עם המעסיקים לפי התוצאות העסקיות של הארגונים.
ובאמת, אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של שיטות עבודה גמישות הוא למרבה הפלא דווקא העלאת הפרודוקטיביות. מחקרים הראו שכאשר עובדים מהבית או שעובדים בשעות גמישות נוטים להיות פרודוקטיביים יותר מאלה שעובדים במשרד. אולי הסיבה לכך היא העובדה שיש יותר שליטה על סביבת העבודה ועל הלו"ז ואפשר להתאים אותם לפי הצרכים האישיים. לדוגמה, ייתכן שהם יכולים לעבוד במרחב שקט יותר, להימנע מהסחות דעת מעמיתים לעבודה, ולקחת הפסקות לפי הצורך כדי להתרענן.
מחוייבות ואפקטיביות
סידורי עבודה גמישים יכולים גם לשפר את מורל העובדים ואת שביעות הרצון בעבודה. כאשר המעסיקים מאפשרים לעובדים את החופש לעבוד בצורה המתאימה להם ביותר, סביר שהם ירגישו שסומכים עליהם ואולי אפילו מוערכים יותר. זה עשוי להוביל לתחושת מחויבות חזקה יותר לארגון. בנוסף, עובדים שמסוגלים להשיג איזון טוב יותר בין עבודה לחיים, בדרך כלל מאושרים ומרוצים יותר בחייהם האישיים, מה שאפשר לתרגם גם לשיפור בבריאות הנפש וברווחה הכללית.
ואם כל זה לא מספיק, כשמעסיקים מאפשרים שיטות עבודה גמישות, זה גם מאפשר להם למגנט טאלנטים ולשמר אותם בארגון. בשוק עבודה תחרותי הסדרי עבודה גמישים הם בהחלט פרמטר שמשפיע על ההחלטה היכן לעבוד.
בשורה התחתונה: שיטות עבודה גמישות הופכות יותר ויותר פופולריות ככל שמעסיקים מכירים ביתרונות שלהם לעובדים ולארגון כאחד. על ידי מתן אפשרויות כמו עבודה מהבית או שבוע עבודה של ארבעה ימים, מעסיקים יכולים לשפר את הפרודוקטיביות, המורל ושביעות הרצון בעבודה תוך משיכת ושימור כישרונות מובילים. אז האם זה כדאי? תחליטו אתם...