נכנסים לחופש הגדול: כל מה שצריך לדעת על ימי החופש

אם אתם מתכננים לצאת לחופש כדי להישאר עם הילדים בבית או שאתם חושבים על  חופשה בארץ או בחו"ל, חשוב שתדעו, כמה ימי חופש מגיעים לכם ממקום העבודה, מתי אפשר לנצלם, מהו התשלום עבורם ועוד

החל משנת 2017, מספר ימי החופש המינימליים לעובד בישראל עומדים על 12 יום. בימי החופשה העובדים מקבלים שכר מלא וישנן חברות שמעניקות לעובדים ימי חופש נוספים כהטבה, לכן חשוב לבדוק באופן ספציפי כמה ימי חופשה מגיעים לכם ותוכלו לבדוק זאת בהסכם העבודה עליו חתמתם מול המעסיק.

ימי החופשה שניתנים לעובדים מחושבים פר שנה קלנדרית ומושפעים משני גורמים עיקריים:

• משך תקופת יחסי עובד-מעביד: האם התקיימו יחסי עובד-מעביד במשך כל השנה  או רק בחלק מהשנה (כתוצאה מתחילת עבודה באמצע השנה, התפטרות או פיטורין). לצורך חישוב ימי החופש שמגיעים לעובד, נעשה חישוב של מספר הימים בשנה בהם העובד עבד בפועל.
• ותק העובד: על פי חוק החופשה השנתית, 'שנת עבודה' מוגדרת כפרק זמן של 12 חודשים המתחילים ב-1 בינואר כל שנה. לצורך חישוב החופשה השנתית שמגיעה לעובד, הוותק נקבע על פי מספר השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) בהן הוא עובד במקום העבודה.

אילו ימים אינם נכללים בחישוב?

חישוב ימי חופש שנתיים שהעובד רשאי לקחת אינם כוללים:

• ימי שירות מילואים.
• ימי שביתה או השבתה (מלבד לעובדים בשירות המדינה).
• ימי חופשת לידה.
• ימי הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות - אלא אם תקופת ההודעה המוקדמת של העובד עולה על 14 יום.
• ימים שבהם העובד לא מסוגל לעבוד בגלל מחלה או תאונה.
• ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג העובד לא עבד בהם.
• ימי חג שלפי החוק לא עובדים בהם, הסכם קיבוצי או נוהג במקום העבודה.
• יום השבתון ביום הבחירות לכנסת.

בקשה לחופשה

את מועד היציאה לחופשה המעסיק רשאי לבחור בעצמו ולעובד נשמרת הזכות לקחת יום חופש אחד מסך ימי החופשה שלו במועד לבחירתו. מכיוון שיתר ימי החופש נדרשים לאישור המעסיק חשוב לבקש ימי חופש מראש ולאשר אותם מולו. אם המעסיק אינו מאשר יציאה לחופש במועדים מסוימים, עליו לנמק את הסירוב באופן הגיוני.

מחלה או פציעה במהלך ימי חופש

במקרים בהם עובד שיצא לחופשה חלה או נפצע, ימי החופשה לא ינוכו לו. אם הוא ייעדר  מהעבודה לאחר מכן כתוצאה מהמחלה או הפציעה, ימים אלו יחושבו כימי מחלה ולא כימי חופשה.

צבירת ימי חופש

עובדים רבים מעדיפים לצבור ימי חופשה ולהעביר אותם משנה לשנה כדי לצאת לחופשה ארוכה יותר במועד שמתאים להם. החוק קובע כי ניתן לצבור עד 7 ימי חופשה בלבד אותם ניתן להעבירם לשנה הבאה. כל צבירה מעבר לכך נדרשת לאישור המעסיק, אלא אם כן היא מגובה בהסכם העבודה. כמו כן, עובד רשאי לפדות ימי חופשה בכסף בעת סיום עבודתו בחברה. העובד אמור לקבל באופן אוטומטי את ימי החופשה הצבורים שנותרו לו לאורך 3 השנים האחרונות.

חופשה ללא תשלום

במקרים בהם עובד מעוניין לצאת לחופשה ארוכה ולא צבר מספיק ימי חופש הוא רשאי להפסיק את עבודתו לתקופה מוגבלת בהסכמת המעסיק, חופשה זו מוגדרת כחופשה ללא תשלום (חל"ת). העובד לא יקבל שכר בימי החופשה הללו, אולם יחסי עובד-המעביד יישמרו. במקרים בהם המעסיק מוציא את העובד לחל"ת "בכפייה" - מבלי שהעובד רצה בכך (כגון במהלך תקופת הקורונה, כשפעילותן של חברות הצטמצמה משמעותית ורבות מהן הוציאו עובדים לחל"ת), העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר.

בתקופת החל"ת זכויות העובד הקשורות לוותק לרוב אינן נשמרות (דמי הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית, הפרשות לפנסיה וכו'). במקרה בו הוצאת העובד לחל"ת היתה כפויה, הרי שבמהלך החודשיים הראשונים של החל"ת המעסיק נדרש לשלם לעובד ביטוח לאומי. לאחר חודשיים, חובת התשלומים לביטוח לאומי תחול על העובד עצמו.

* אין באמור לעיל משום המלצה או מתן ייעוץ – ט.ל.ח.