סכנת ההכחדה של מקצועות בצל הבינה המלאכותית

בינה מלאכותית תוארה רבות בסרטים וספרים, והיא נתפסה כמדע בדיוני. אולם, עם התקדמות הטכנולוגיה בעשורים האחרונים, ויצירה של מכונות בינה מלאכותית בתחומי חיים רבים – התיאורים הם כבר מזמן לא פרי דמיונם של יוצרים. תהליכי אוטומציה הפכו להיות פופולריים במיוחד, והשילוב של בינה מלאכותית לא פסח גם על שוק העבודה

 ישנם רבים שגורסים כי בינה מלאכותית תכחיד משרות רבות, ותשפיע לשלילה על שוק העבודה. האם אכן כך יהיה?

המהפכה התעשייתית הרביעית

כיום אנו נמצאים בעידן שמכונה 'המהפכה התעשייתית הרביעית'. כמו בתקופות מהפכניות אחרות, התקופה הזו מלווה בשינויים רבים בתחומי התעשייה השונים, כשהשינוי הגדול ביותר הוא כניסה של מערכות בינה מלאכותית לתעשיות האלו.

כיום ישנו שימוש נרחב ברובוטים ובמערכות של בינה מלאכותית, שמחליפים ידיים עובדות וגם מוחות עובדים. המטרה של השימוש במערכות האלו היא לבצע אוטומציה לתפקידים ומשימות שונות שאנשים מבצעים. כלומר, המטרה היא לייעל תהליכים באמצעות החלפה של עובדים אנושיים במערכות בינה מלאכותית.

התהליכים האלו נמצאים בתנופה כה עזה, שמומחים בתחום מעריכים ששיא המהפכה התעשייתית הרביעית יגיע בשנת 2030. הבנק העולמי פרסם בשנת 2016 דו"ח שלפיו ישנו פוטנציאל אוטומציה של 57% במדינות OECD, וישראל ביניהן. הדו"ח מתבסס על מחקר בנושא שנערך באוניברסיטת אוקספורד, ומחקר מקומי שנערך במכון טאוב תומך במסקנותיו.

לפי הדו"ח של מכון טאוב, בישראל יש פוטנציאל אוטומציה של 40%, כלומר 40% מהתפקידים שמאוישים על ידי אנשים כיום יהפכו להיות אוטומטיים.

אילו תפקידים נמצאים בסיכון?

ההערכה היא כי תפקידים רבים יעברו תהליך של אוטומציה בשנים הקרובות. התחומים המרכזיים שבהם בינה מלאכותית תתפוס מקומות עבודה היא הייטק, צרכנות, תחבורה, רפואה, בנקאות, תחבורה, תעשיית הרכב, חקלאות, ותעשיית המוזיקה.

ניתן לראות דוגמאות להשתלטות של הבינה המלאכותית כבר היום. תחום הבנקאות עבר תהליכי אוטומציה מואצים בשנים האחרונות, וכיום כמעט ולא צריך ללכת לבנק לפגישות עם בנקאים בשר ודם. ניתן לבצע שלל פעולות באתרים ובאפליקציות של בנקים, מה שהופך משרות רבות בבנקים למיותרות.

תעשיית הכרייה היא תעשיה גדולה נוספת שעברה לתהליכי עבודה אוטומטיים: מכרה שהעסיק בעבר 25,000 עובדים צמצם את הכמות ל-600 עובדים בלבד. מתוך העובדים האלו, חלק ניכר עבד מחדר הבקרה, ופיקח על תהליכי כרייה אוטומטיים.

המטרה המרכזית של תהליכי אוטומציה ושילוב של בינה מלאכותית הוא להקל על חיינו, ולייעל תהליכי עבודה. אולם, התהליכים האלו מעלים את השאלה -  האם המשרות שלנו בסיכון?

מה יביא איתו העתיד?

אין ספק שכניסה של מערכות בינה מלאכותית לתעשיות השונות בעולם משנה את שוק העבודה. מספר המובטלים בתחומים האלו עולה, אך יש גם מומחים שאומרים כי מדובר בתהליכים חיוביים. לפי אותם מומחים, מערכות בינה מלאכותית אינן יכולות לפעול ללא עבודה מאחורי הקלעים.

פירוש הדבר הוא שתעשיית ההייטק תהיה בצמיחה מתמדת, ויהיה צורך לאייש משרות חדשות בכל הנוגע לפיתוח, תחזוקה ותפעול של מערכות אוטומטיות. לא רק זה, אותם מומחים מעריכים גם כי השינויים הנוכחיים בשוק העבודה יגדילו את המשכורת של עובדים. החיסכון הכלכלי של חברות יעבור לכיסם של העובדים, ולפי הצפי האופטימי – גם פערי ההכנסות בשוק העבודה יהיו קטנים יותר.

כדי להגיע למצב האופטימלי הזה, חשוב להשתנות יחד עם הקידמה. בסין והודו, שתי מעצמות כלכליות, כבר מתכוננים לעתיד לבוא. בשתי המדינות האלו, עם מספר תושבים משותף שעולה על 2.5 מיליארד איש, יש ידיים עובדות רבות בתעשיות מגוונות. בשנים הקרובות, אותן ידיים יוחלפו על ידי רובוטים ומערכות בינה מלאכותית, ומעריכים שתהיה עליה ניכרת במספר המובטלים.

כדי לאזן את המצב, הממשלות של  הודו וסין מתכננות להקים כוח משימה ייעודי שכל תפקידו הוא לבחון את המצב, ולתכנן אסטרטגיה ליצירת מקומות עבודה חדשים עבור מובטלים עתידיים. גם בקנדה נערכים למצב, ובשיתוף עם חברת גוגל העולמית – הוקמה מערכת ייעוץ והכוונת קריירה לעובדים שאיבדו את משרותיהם בגלל תהליכי אוטומציה. במדינת ישראל טרם גובשה תוכנית להתמודדות עם העתיד, שכבר נמצא כאן, ולכן זה תלוי בעובדים עצמם להיערך לעתיד לבוא.

בשורה התחתונה

תהליכי אוטומציה ושילוב של בינה מלאכותית בשוק העבודה נועדו לקצר ולייעל תהליכים שונים. לצד היתרונות האלו, נוצר מצב שבו עובדים רבים בשוק עבודה הפכו להיות "מיותרים". המצב כיום הוא שישנן משרות רבות שפשוט לא יהיו קיימות בעתיד הקרוב, ונותר רק לקוות שדווקא התחזיות החיוביות של שגשוג כלכלי ושגשוג בשוק העבודה הן אלו שיתגשמו בסופו של יום.