לאן נעלמים המועמדים?

המחסור העצום כיום בעובדים בשלל תחומי המשק, לצד מרדף המעסיקים אחר עובדים מיומנים וטאלנטים, מביא איתו תופעה חדשה: מועמדים שלא מגיעים לראיונות ומועמדים שהתקבלו למקומות עבודה אך לא מופיעים לתחילת העבודה, אלו הם רק חלק מהמקרים המייצגים את התופעה החדשה

המכנה המשותף לכל אלו הוא ריבוי ההצעות העצום אותו מקבל כל מועמד כיום, הגורם לו לא אחת לעשות אחורה פנה, ולפנות לכל המרבה במחיר, גם אם הוא כבר חתום על חוזה עבודה במקום מסוים.

המספרים מדברים בעד עצמם. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו לאחרונה עולה כי לצד ירידה מתמשכת בשיעור האבטלה בנובמבר, שיעור המשרות הפנויות הוסיף להיות יציב ואף צמח לכדי 143.5 אלף משרות פנויות, לעומת 141 אלף באוקטובר. המשמעות היא ברורה: שוק התעסוקה צמא לידיים עובדות כמעט בכל תחום. בין הענפים היותר בולטים בביקושים הגואים לעובדים ניתן לציין את תחום האופנה והטקסטיל שרשם עלייה של 50% בביקוש לעובדים ואת הענף הקמעונאות שרשם עלייה של 25%. תחום נוסף בו קיים גידול עז בהיקף המשרות הוא תחום הביוטכנולוגיה שרשם גידול של 24% בכמות המשרות הפנויות בו.

עפ"י נתוני דרושים IL בתחומים הפופלרים של הצעירים מתחילת שנת 2021 ועד ליום ה- 4/2/22;

צעירים עד גיל 25 מהווים 23% מסך שולחי קורות החיים בתחום שירות הלקוחות ו 17% מכלל השולחים מהווים צעירים בגילים 26-30. בקטגוריית משרות כלליות הצעירים עד גיל 25 מהווים 26% מכלל שולחי קורות החיים, ו- 18%מתוך כלל שולחי קו"ח הם בגילים 26-30.

בקטגוריית שמירה ואבטחה, הצעירים עד גיל 25 ששולחים קורות חיים עומד על 34% מכלל השולחים בתחום זה ו- 21% מכלל השולחים הינם בני 26-30. בקטגוריה שעדיין נמצאת בשלבי התאוששות, מלונאות ומסעדנות, מהווים הצעירים בני עד גיל 25 14% מכלל שולחי קו"ח ובני גיל 26-30 עומדים על כ- 13% בלבד מסך שולחי קו"ח. 

מחסור בעובדים

מהדו"ח עלה עוד כי ישנם ענפים בהם דווקא נרשמה ירידה בחודש האחרון ועל אלו נמנים בתחום המלונאות והתיירות שרשם ירידה של 25% בהיצע המשרות בדצמבר לעומת חודש נובמבר. קרוב לוודאי שהדבר נובע מהתפשטות הקורונה והבידודים הנרחבים אותם היא הביאה לצד תיירות החוץ שנבלמה בשל המגיפה. ענפים נוספים שרשמו ירידות היו למרבה ההפתעה אבטחת המידע והסייבר (ירידה של 14%) ותחום המדעים המדויקים (ירידה של  11%). יחד עם זאת לדברי המומחים אין מדובר בנתונים חריגים שכן מדובר בתחומים שנושקים לעולם ההייטק בהם היו גיוסים לאורך כל התקופה וקרוב לוודאי שמשרות רבות בתחומי נישה אלו אוישו.

אם מנכים את הענפים בהם חלה ירידה מסויימת בביקושים לעובדים הרי שבסך הכל ניתן לראות שהגרף הכללי פונה כלפי מעלה – כלומר יותר ביקושים לעומת ירידות. מטבע הדברים המחסור המחריף בעובדים איתו מתמודד השוק הישראלי גורם  למעסיקים להציע למועמדים משכורות גבוהות ותנאים חלומיים בהרבה ביחס לשנות העבר.

מתברר גם כי בעיית המחסור בעובדים אינה מאפיינת רק את ישראל וגם באירופה חווים משבר חמור בעובדים בעקבות מגיפת הקורונה ועזיבתם של עובדים רבים את החברות והארגונים בהם הועסקו עד פרוץ המגיפה. למעשה המצב כה אקוטי עד שישנן חברות ארופאיות שמציעות כיום סכומי כסף גדולים רק למי שיהיה מוכן להגיע לראיון עבודה. זהו למשל המצב בחברת ביטוח גרמנית גדולה המציעה 500 יורו לכל מי שמתראיין למשרה פנויה, עוד 1,000 יורו למי שיגיע לסבב ראיונות שני, ו־5,000 יורו נוספים למי שיסיים תקופת ניסיון של ששה חודשים.

שורה תחתונה

לסיכום, למרות שעובדים רבים עזבו את מקומות עבודתם עם פרוץ משבר הקורונה ובמהלכו וטרם מצאו מקום עבודה חדשה, מועמדים רבים בוחנים כיום בשבע עיניים את החברות המגייסות ולא מתפשרים על השילוב בין שכר מקסימלי, איזון עם חיים אישיים ומקום עבודה עם אווירה המתאימה להם. המעסיקים מצידם מנסים למצוא את הנתיב המאוזן שיאפשר להם לגייס את העובדים הטובים ביותר עבורם בלי להתפשר על איכות ההון האנושי. למעשה ניתן לומר שכיום יש יותר אפשרויות בעבור מחפשי העבודה והם מבינים זאת ומנסים אפשרויות תעסוקה חדשות, כאשר המעסיקים מאידך מבינים שמה שהיה, לא יהיה – ומנסים גם הם למצוא את נקודת האיזון שתתאים גם לעובדי העידן החדש וגם להם כמעסיקים בשוק רווי תחרות מקומית ובינלאומית כאחד.