הרעת תנאים – הזכות לקבל פיצויי פיטורין גם במקרה של

משבר הקורונה המתמשך אתו מתמודדת ישראל מחודש מרץ 2020  גורם בלא מעט מקרים למצבים בהם נאלצים המעסיקים להרע את תנאי עבודתם ולהפחית את שכרם של עובדיהם...

על אף שהמעבידים לא תמיד עושים זאת מתוך מגמה רעה אלא כאילוץ ואלטרנטיבה לפיטורי אותם עובדים והפיכתם למובטלים, הרי שבמקרים מסוימים מהווה הרעת התנאים לעילה להתפטרות העובד מתפקידו מרצון, וחיוב המעסיק לשלם לו פיצויי פיטורין מלאים, כאילו פוטר מעבודתו.

הרעת תנאים בחוק

המונח הרעת תנאים מופיע בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים (התשכ"ג-1963) בו נקבע כי במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העובד שהובילה להתפטרותו, יראו באותו עובד כמפוטר לעניין פיצוי פיטורים. כלומר, על אף שאותו עובד התפטר בעצמו הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.  מטרתו של חוק זה היא להגן על העובדים מפני מצבים בהם מעסיקים ינקטו בצעדים שונים תוך פגיעה בזכויותיהם, כדי לגרום להם להתפטר מעצמם ובכך להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורין. ניתן לראות את התופעה השלילית הזו במיוחד בקרב עובדים וותיקים שאם יפוטרו על ידי מעסיקיהם יהיו זכאים לפיצויי פיטורין גבוהים במיוחד.

מקרים הנחשבים להרעת תנאים

החוק אינו מציין במפורש מה נחשב להרעת תנאים אך עם השנים הוגדרו כמה מקרים כאלו במסגרות הפסיקות השונות של בתי הדין לעבודה. להלן העיקריים שבהם

הורדה משמעותית בשכר העבודה – בחוק אין הגדרה מדויקת לאחוז ההורדה הנחשב להורדה משמעתית בשכר אך במקרה התקדימי של סיגל חריר, מזכירה בחברה שתבעה את מקום עבודתה בגין הפחתת שכר של 10 אחוזים, פסק בית הדין כי שיעור הורדה זה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. ניתן להסיק מכאן שהפחתה של 10 אחוז ומעלה בשכר העבודה תוגדר כהרעת תנאים ותאפשר להתפטר ולקבל פיצויים. לעניין זה, הפחתה בשכר יכולה גם להתבטא על ידי הפחתת שעות עבודה או שינוי משמרות כמו  למשל החלפה בין משמרות לילה למשמרות יום שהשכר עליהן נמוך יותר.

הלנת שכר סדרתית – מפסיקות בתי הדין עולה כי הלנת שכר חד פעמית אינה נחשבת להרעת תנאים ורק הלנת שכר שנעשית באופן סדרתי תיחשב לכזו. דוגמא לכך היא פסק דין שקבע כי פיגור בתשלום של שלוש משכורות  (ששתיים מהן  נמשכו על פני חצי שנה ומעלה)  נחשב להלנת שכר סדרתית וגם כאן יהיה זכאי העובד לפיצויים מלאים במידה ויתפטר מרצון.

יחס משפיל מצד המעסיק/ המנהל הישיר – השפלות, הטרדות ומילים מעליבות מצד המעסיק או המנהל הישיר נחשבות גם הן להרעת תנאים. יחד עם זאת הדבר ייחשב כהרעה רק כאשר יהיה ניתן להוכיח כי היחס הפוגעני וההטרדות היו מתמשכות ולא מילים קשות שנאמרו חד פעמית ב"עידנא דריתחא" על ידי המעסיק. 

הצעדים שעליכם לנקוט במידה ואתם חווים הרעת תנאים בעבודה

אם אתם סבורים כי תנאיכם במקום העבודה הורעו הרי שראשית לכל עליכם להוכיח כי קיים קשר ישיר בין המצב של הרעת התנאים לבין רצונכם להתפטר. במידה וקשר זה קיים הרי שהשלב הבא הינו פנייה פורמאלית למעסיק בדרישה לתקן את העיוות שנוצר בתנאי העבודה שלכם. מדובר על שלב לא נעים אך הכרחי שכן הוא יהווה את הראייה המרכזית לכך שתנאיכם אכן הורעו ושהמעסיק היה מודע לכך עם פנייתכם.

במידה והתנאים לא שופרו כתוצאה מהפנייה הרי שעומדת לכם הזכות להתפטר מרצון ולתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה. בית הדין יברר את נסיבות המקרה ויקבע האם אכן הייתה הרעה מוחשית או לא. במידה והתשובה חיובית תוגדרו כעובדים שחוו הרעת תנאים ותזכו לפיצויי פיטורין מלאים.