הכה את המומחה: 5 זכויות וחוקים שכל מעסיק חייב לדעת

היו לנו כמה שאלות והרהורים בנושא זכויות עובדים, אז החלטנו לגשת למומחית בדיני עבודה ויחסי עבודה, עו"ד קרן זיו, שתסביר ותבהיר לנו באלו מקרים מעסיק יכול לבקש החזר כספי עבור הכשרה מקצועית שניתנה לו, מתי צריך לשלם לעובד דמי הבראה, איך צריך לפרסם משרה מבלי לעבור על החוק ועוד...

* ככה כותבים קורות חיים איכותיים

* הכנה לראיון עבודה

* המדריך לחיפוש עבודה יעיל

קרדיט צילום: אילן בשור

גיוס עובדים

תהליך גיוס עובדים הוא תהליך ארוך והדרגתי ומסתבר שצריך להתייחס לאופן הפנייה הן בעת פרסום משרה והן כאשר מראיינים את העובד הפוטנציאלי. על מעסיקים מוטלות חובות על פי חוק, עוד טרם מתקיימים יחסי עובד- מעסיק בינם לבין המועמד לעבודה. אי קיומן של חובות אלו עלול לגרור אותם לבית הדין לעבודה, שם עלול השופט לפסוק למועמד פיצוי, גם אם לא נגרם לו נזק כספי. עו"ד זיו מסבירה: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר חל על מעסיק (המעסיק מעל 6 עובדים), קובע כי מעסיק לא יפלה עובדים בקבלה לעבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, מוצאם, מקום מגוריהם, שירותם במילואים וכו'. החוק משפיע על שני אספקטים בגיוס עובדים: פרסום המשרה וראיון העבודה".

אז איך מיישמים?

עו"ד זיו מסבירה: לפני שאתם מפרסמים מודעת 'דרושים' שימו לב שאתם לא מפלים בנוגע למין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, גזע, מוצא, דת, מקום מגורים, לאום או שירות מילואים. כמו למשל: "דרושות בחורות נאות" או "דרושים בחורים צעירים".

בנוסף, אל תציינו כתנאי קבלה שירות צבאי. במקרה אשר נדון בבית הדין לעבודה הוגש כתב אישום נגד מעסיק, שפרסם מודעת דרושים אשר כללה שירות צבאי כתנאי לקבלת המשרה. בית הדין קבע כי מדובר באפליה עקיפה פסולה של קבוצת הערבים במדינת ישראל (אפליה מטעמי לאום), וכן של קבוצת החרדים במדינת ישראל (אפליה מטעמי דת).

יחד עם זאת, החוק מבחין בין אפליה אסורה להבחנה מותרת, הנובעת מאופיו של התפקיד. למשל: כאשר מדובר במשרת מרכזנ/ית, סביר שדרישות התפקיד יכללו שליטה מלאה בשפה העברית.

צלחתם את שלב המודעה ועכשיו עליכם לזמן את המועמד לראיון הקבלה, הנה לכם כמה שאלות שאסור לכם לשאול: 

•"האם את/ה נשוי/ה?" או "מה מצבך המשפחתי?" (שאלות הנוגעות למעמד אישי)

•"האם יש לך ילדים?", "האם את/ה מתכנן להקים משפחה?" או "יש לך סידור לילדים?" (שאלות הנוגעות להיריון ולהורות)

•"האם שרתת בצבא?" או "כמה ימי מילואים את/ה עושה בשנה?" (שאלות הנוגעות לשירות צבאי ו/או שירות מילואים)

•"בת/ן כמה את/ה?" או "לא הייתי מאמינה שיש לך ילדים כאלה גדולים…" ( שאלות/הערות הנוגעות לגיל).

•"האם אתה בריא?" (שאלות הנוגעות למצב הבריאותי)

כמובן שניתן לקבל את המידע המבוקש מהמועמד בצורה נכונה וחוקית, אך יש להיזהר לא ליפול למלכודת האפליה האסורה. לכן, כדאי להתייעץ מראש ולקבל הכוונה וכך למנוע טעויות שיעלו לכם הרבה מאד כסף. עוד נושא אליו מבקשת להתייחס זיו הוא זמן התשובה למרואיין: " מי שמעסיק למעלה מ- 25 עובדים (למעט בענף ההסעדה ובעבודה שתקופת העבודה בה אינה עולה על 30 ימים), מחויב למסור למועמד לעבודה, המשתתף בהליכי מיון לעבודה, הודעה בכתב בנוגע להתקדמות הליכי המיון לעבודה, לפחות אחת לחודשיים מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון.

כמו כן, יחויב מעסיק למסור למועמד לעבודה הודעה בכתב על אי קבלתו לעבודה, תוך ארבעה עשר ימים מהיום בו התקבל אדם אחר לעבודה שלגביה נערכו מבחני המיון."

דמי הבראה

הנושא הכי פחות שנוי במחלוקת הוא דמי ההבראה - לכל מעסיק ברור שיש לשלם לעובדים מידי שנה דמי הבראה, אך השאלה הנשאלת כמה בדיוק ומתי?

עו"ד זיו משיבה: " צו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בתשלום הוצאות הבראה ונופש חל על כלל העובדים במשק שאין להם הסכם עבודה אישי או הסכם עבודה קיבוצי מיטיב והוא קובע כי דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה. המשמעות היא כי אין חובה לשלם את דמי ההבראה במועד קבוע והמעסיק יכול לשלם במועדים שונים, בתנאי שהעובדים הסכימו לכך או אם קיים נוהג במקום העבודה לתשלום במועד אחר. בנוסף, בית הדין לעבודה קבע כי ניתן לשלם את דמי ההבראה מידי חודש בחודשו, ובלבד שהעובד הסכים לכך".

עו"ד זיו ממשיכה ומפרטת: "מכסת ימי ההבראה נקבעת בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, כך למשל, עובד בעל שנת ותק אחת זכאי ל- 5 ימי הבראה בשנה, ועובד בעל ותק של 20 שנה ומעלה זכאי ל- 10 ימי הבראה בשנה. תעריף יום הבראה לעובד במגזר הפרטי הינו 378 ₪ ליום (נכון לחודש יוני 2018), ולעובד במגזר הציבורי 428 ₪ ליום. חשוב לציין כי עובד יהיה זכאי לתשלום של דמי הבראה רק לאחר שהשלים שנת עבודה אחת אצל המעסיק."

תשלומים והחזרים

מה דעתכם - האם ניתן לחייב עובד שהתפטר, בתשלום עבור הכשרה מקצועית ששולמה ע"י המעסיק? ובכן לעו"ד זיו יש תשובה נחרצת: "בית הדין הארצי לעבודה פסק כי ניתן לחייב עובד בעלות קורס הכשרה בהתאם להתחייבות בכתב שעליה חתם טרם יציאתו לקורס. הניכוי מותר מאחר שאין מניעה עקרונית לחייב עובדים בתשלום עלות הקורס כאשר הם מתפטרים ממקום העבודה שהכשירם לאותה עבודה תקופה קצרה לאחר תחילת עבודתם, על אחת כמה וכמה כאשר הם עוברים לעבוד באותה עבודה מקצועית אצל מתחרה."

עוד שאלנו באשר לתשלום שכר מינימלי של המעסיק ורצינו להבין האם במשרות כמו מלצרות, מכירות וכדומה חייבים לשלם 'משכורת בסיס' או שניתן להסתמך על טיפים ועמלות?  על כך השיבה עו"ד זיו כי החוק קובע שמעסיק חייב לוודא שהעובד יקבל לכל הפחות את שכר המינימום במשק (העומד כיום על 29.12 ₪ לשעת עבודה, ו- 5300 ₪ לעובד חודשי במשרה מלאה), וזאת ללא קשר לתחום עיסוקו.

מהן זכויות פנסיוניות, מתי צריך לשלם אותן וכמה?

החל משנת 2008 מעסיק מחויב לבטח כל עובד מגיל 21, וכל עובדת מגיל 20 בביטוח פנסיוני. "לעובד זכות לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה / ביטוח מנהלים / קופת גמל) ואת הגוף אליו יועברו הכספים, ובו ינוהלו", מסבירה עו"ד זיו וממשיכה: "עובד אשר היה מבוטח בביטוח פנסיוני פעיל לפני שהתקבל לעבודה, זכאי עם קבלתו לעבודה כי יופרשו עבורו כספים לביטוח פנסיוני אחרי 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית מהיום הראשון לעבודתו. לעומת זאת, עובד אשר לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, יהיה זכאי לביטוח פנסיוני רק לאחר 6 חודשי עבודה, ואינו זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני עבור ששת חודשי עבודתו הראשונים.

נכון להיום (יולי 2018) שיעור ההפרשות החודשי עומד על 18.5% משכר הבסיס ברוטו של העובד או מהשכר הממוצע במשק (לפי הנמוך מביניהם) בהתאם לחלוקה הבאה: 6% תגמולים על חשבון העובד, 6.5% תגמולים על חשבון המעסיק ולא פחות מ- 6% נוספים הפרשות מעסיק לפיצויי פיטורים."

עדכון שעות העבודה במשק

החל מיום 1.4.2018 קוצר היקף שבוע העבודה במשק בשעה אחת, ועומד כיום על 42 שעות עבודה. בהתאמה, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות עבודה לחודש. " קיצור שבוע העבודה מבוצע על ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום קבוע במהלך שבוע העבודה, ללא פגיעה בשכרו של העובד. היום המקוצר ייקבע בהתאם לצורכי העבודה וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצורכי העובדים. עובד אשר יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר, תשולם לו תמורה בגין עבודה בשעות נוספות." מסכמת עו"ד זיו.

*המידע באדיבות עו"ד קרן זיו

** אין באמור לעיל משום המלצה או מתן ייעוץ – ט.ל.ח.

קרדיט תמונות: shutterstock

*נסו את הסוכן החכם    בקרו אותנו בפייסבוק  לינקדאין